הנאיביות הורגת אותנו (ידע קריטי להורים לבנות סמינר)
אתמול בלילה, יושבת עם הבת שלי, בת ה-14 במטבח.
"אמא, מה דעתך על צ'ט כיתתי"? היא שואלת אותי.
הבנות בכיתה רוצות לפתוח צ'ט כדי להתכתב, לשלוח הודעות,
ולמי שלא מעודכן, מדובר בפיצ'ר פשוט שמותקן על כל תיבת מייל של גי'מייל.
כשהיא העלתה את הנושא, פתחנו דיון, שלאחריו היא אמרה לי,
אמא, זה מזעזע, איך זה שבנות בכיתה שלי לא יודעות את מה שאת אומרת לי!
ואז הבנתי, שמה שברור לי, לא בהכרח ברור לכולם,
וישנה הרבה מאד תמימות ובורות, שעולים לנו במחיר יקר מידי,
אז בבקשה, אם יש לכם בת בתיכון חרדי, שמבקשת ממכם צ'ט
"כי ככה כולם עושים היום, ולכל הבנות בכיתה יש",
עצרו דקה לקרוא את הפוסט הזה, הוא בגדר הצלת נפשות ממש.
יש דברים שהורים חייבים לדעת אודות הטכנולוגיה בה הילדים שלהם משתמשים,
והפעם, הפוסט הוא על בני הנוער הרגילים שלנו,
זה קורה כמעט בכל בית, בכל סמינר, וגם.. בעולם הישיבות 🙁
הכירו את הצ'ט של גי'מייל:
אם ניקח את האופציה הטכנולוגית הכי קלה וזמינה
לשיחות בין בני נוער שאיננה דרך הווצאפ (שב"ה אין להם) אז קבלו את הצ'ט.
זו אפליקציה שניתנת לחיבור בלחיצת כפתור ובחינם, לכל תיבת מייל של גי'מייל.
לאיזה הורה כיום אין ג'ימייל?
אז כמה פשוט: הבת מבקשת לפתוח תיבת מייל משלה, ועליה, היא מתקינה את הצ'ט.
כאן נכנסת הסכנה, ישר בדלת הראשית, שימו לב:
גם אם יש לכם סינון מוקפד על האינטרנט בבית , הצ'ט עוקף אותו.
בדיוק כמו שהאינטרנט איננו מסנן את הקבצים שאתם מצרפים למייל,
כך חברת הסינון איננה מסננת או מבקרת את התכנים המצורפים לצ'ט.
זו הדרך הקלה בה עוברים קבצי וידאו, סרטים ותמונות באופן בלתי מבוקר,
מיד ליד, או מכיתה לכיתה, בלחיצת כפתור (גם אינטרנט מסונן לא פותר את כל הבעיה).
האם הבת שלכם מחפשת את זה? לא. היא נחשפת לזה.
מספיק נערה אחת בכיתה שרוצה לשתף סרטון , קליפ או סדרה, והנה,
יש את זה לכל הכיתה. וכאן הבעיה רק מתחילה. חכו.
ישנן כיום בלי סוף נפגעות דרך הצ'טים האלו, מהסיבה הפשוטה:
כל אחד יכול להצטרף לקבוצה. ואף אחד לא באמת יודע מי נמצא בתוכה.
חשבנו שאלו רק בנות מהכיתה? בואו נחשוב שוב.
יכול להכנס לקבוצה כל בחור או גבר שמוצא את הצ'ט בגוגל,
ולהצטרף תחת פרופיל מזוייף של בחורה. זה פשוט וזה רווח, עד כדי אימה.
סיפרה לי מפקחת של תיכון שהיתה קבוצת צ'ט תמימה באחת התיכונים החרדיים
בו בנות תיאמו ביניהם מפגשי חסד. מתי הולכים לעזור לזו ומתי מתנדבים אצל ההיא.
באחת ההתכתבויות, בחורה בשם שירה, ביקשה מבחורה בשם רחלי,
להיפגש בארבע אחר הצהריים בגינה, וללכת ביחד לחסד השכונתי.
נחשו לבד את מי רחלי פגשה בגינה. לא, לא קראו לה שירה והיא לא היתה בחורה.
זהו רק קצה הקרחון.
הילדים שלנו היום חשופים לסכנות ברשת (גם המוגנת!) בלי סוף.
התפקיד שלנו הוא לא להיכנס להיסטריה, כן מחובתינו לדעת, ללמוד,
להבין עם מה הם מתמודדים ולהדריך אותם לזהות סכנות.
אסור לנו לטמון את הראש בחול.
זה לא רק "עניין השקפתי או דתי" מדובר כאן בסכנה ממשית ומיידית.
אם תסבירו לנוער שלכם את מה שהם באמת צריכים לדעת,
נפתח מרחב בטוח, בו הם יכולים לגשת אלינו כדי לקבל מידע מותאם ובזמן.
נוכל לתת להם את הידע שיעזור להם להגן על עצמם
ולחשוב על פתרונות אחרים להעברת הודעות בכיתה (הודעות קוליות בטלפון למשל…).
התחלנו שנה, האתגרים תמיד היו שם, רק שהיום הם זמינים ונגישים יותר מתמיד,
וזה הזמן להתחיל להבין מה באמת קורה שם מאחורי המסך, ולהיות שם עבורם.
נ.ב. חשוב: – שמרו את המספר:
למי מכם שזקוק לסיוע או מידע נוסף בנושא מוגנות/ פגיעות ברשת,
ניתן לפנות בכל עת לקו 105 – המטה הלאומי להגנת ילדים ברשת,
כדאי גם לעקוב אחר עמותת "לוקחים אחריות".
הורה מנהיג, הוא הורה מודע, שלא מפחד להיות שם עבור הילדים שלו,
גם בעידן מאתגר כמו שלנו. ♥