כל האמת על אתרוגים
בשבוע שעבר דיברתי עם אשת מקצוע שקראה את הספר שלי, קינצוגי. "איך יכולת לכתוב כל כך פתוח"? היא שאלה אותי. "לא הרבה אנשים מוכנים להודות ברגשות הקשים שלהם, בקונפליקטים ובחוסר האונים של עצמם" היא אמרה תוהה. "כאילו, מי עושה דבר כזה"?? היא שאלה חצי ברצינות חצי בצחוק. השאלה שלה הלכה איתי בראש כמה ימים כי באותו שבוע פגשתי […]
חרדים, נכנעים, נגאלים.
מנחת הערב שאלה אותי מה עלינו לעשות כדי לשמור על הילדים שלנו.
איך נוכל לזהות כשישנם סימנים מקדימים. איך נוכל לשמור עליהם
ואותם, קרובים אלינו, תמיד.
השאלה שלה נשמעה לי כל כך רחוקה. גזורה מהגלגול הקודם שלי,
בו כל מה שביקשתי, היה בדיוק את זה: שליטה. בטחון. רוגע.
חוק כלים שבורים
אם ננסה להפעיל עליהם "יותר כח ויותר עצמה וגבולות",
הכלי פשוט ייסדק ויישבר יותר ויותר. אין להם אמון באהבה שלנו
ואין להם אמון בעצמם, שהם ראויים בכלל. אנו נדרשים לעצור
ולבנות הכל מחדש בצורה אחרת ממה שהורגלנו וידענו.