חנות

היו שותפים ←

מחבר: נעמי סובול

חוק כלים שבורים

אם ננסה להפעיל עליהם "יותר כח ויותר עצמה וגבולות",
הכלי פשוט ייסדק ויישבר יותר ויותר. אין להם אמון באהבה שלנו
ואין להם אמון בעצמם, שהם ראויים בכלל. אנו נדרשים לעצור
ולבנות הכל מחדש בצורה אחרת ממה שהורגלנו וידענו.

המסע ההורי משבר לריפוי | שלב רביעי, כאב

אני זוכרת שפגשתי אמא אחת, שסיפרה לי כמה היא כבר השלימה עם המצב,
וממש תומכת בבנות שלה (יש לה כמה שנשרו) וכולם אוהבים אותן, והן מרגישות בבית
וסה"כ המצב איתן בסדר, רק שהיא באופן כללי, מרגישה בדיכאון.
מרגישה שהיא עצובה. שהיא לא מצליחה לגרד את עצמה מהמיטה.

המסע ההורי משבר לריפוי | שלב שלישי, מיקוח.

כשנוער נושר מהדרך, הם עוברים משבר משמעותי.
גם אנו, כהורים, חווים משבר לא קטן בכלל. רוב השיח הציבורי והטיפולי הוא סביב הקושי
האתגר והכאב של הנוער, המצוקה שלהם ונסיון למצוא עבורם פתרונות.
אבל כמו שאומרים, הפתרון המרכזי, המונח מתחת לגשר הוא ריפוי הקשר המשפחתי.
בניית אמון וביסוס שייכות מחדש.

המסע ההורי משבר לריפוי | שלב שני, הכעס

"קח את הדברים שלך ולך"! "את תלמדי לכבד בבית הזה"!
"אחרי כל מה שהשקענו עלייך!" "איזה בושות אתה עושה לנו, די!"
"קום כבר, מה יהיה איתך, מה?" מוכר. עד כאב.

אין הורה שלא עובר את השלב הזה,
זה הכי טבעי (והכי שורף) בעולם, לחוות את התחושה הקשה הזו: כעס.

המסע ההורי שלב משבר לריפוי | שלב ראשון -הכחשה.

מכירים את זה שאתם הולכים במסלול של החברה להגנת הטבע, ומחפשים את הסימון? זה שיורה לכם ימינה או שמאלה, ויעניק לכם את הוודאות שאתם במסלול הנכון? הלוואי והיה לנו סימון גם במפה שלנו, במסע הארוך והמסלול המאתגר, של היותנו הורים לנוער מתמודד. "תוך כמה זמן דברים אמורים להסתדר"? "זהו, זה השיא? מכאן היא תתחיל להשתפר?" "אוטוטו היא […]

לאהוב אותם ללא תנאים, איך אפשר??

"אני כבר לא אוהבת את הבן שלי", אמרה לי אמא אחת בוכייה בסיום הרצאה אחת,
"שרק ייקח כבר את הדברים וילך, הוא כל כך מכאיב לי!"
חיבקתי אותה. לא אמרתי לה שהיא צריכה לאהוב.
כי במצב שלה, היא מרגישה שאי אפשר. והנה משפט חשוב:
אהבה, אי אפשר לזייף.

היכן עובר הגבול בין מרד גיל הנעורים לנוער בסיכון???

איך נוכל לדעת אם יש לנו בבית ילד שנמצא במשבר?
זה אולי הפרט החשוב ביותר מול ילדכם המתבגר.
הבדלי הגישות וצורת החינוך בין ילד שמתבגר
לבין מתבגר שנמצא במשבר- תהומיים.

מה לעשות? איך להתנהל?
באיזה שלב להתייחס אליו כאל ילד שנמצא במשבר,
ומתי להיות הספינה המנווטת והדמות האחראית
מול עולם הפיתויים והקושי לדחות סיפוקים?

בואו ננסה להבין את זה.

מה יש לך שם במזוודה? הרהורי ראש חודש אלול

נשיקה לאמא, נפנוף לאבא,
כמה שקלים בכיס,
חולצות לבנות חדשות מקופלות,
אולי גם קופסא חדשה לכובע.
זמן אלול,
ואמא אחת שעומדת בחלון
ודומעת.

כי הבן שלה, אורז במזוודה שלו
בגדים בכל הצבעים, והוא לא נוסע לישיבה,
אלא מסתובב בין חברים.